שרביט נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מיום 23.5.13 להתיר צירופם של שלושה תובעים מייצגים נוספים – חמדה יסמין, אייל דניאל וכרמל שמע (להלן יכונו יחד : "התובעים הנוספים") למבקשת , בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

לבקשה צורפו תצהירים מטעם המבקשים להצטרף ומטעם בנו של כרמל שמע, תצהירה של המבקשת ונוסח הבקשה המתוקנת לאישור תובענה כייצוגית.

לאור החלטתי מיום 19/5/13 עדיין לא הוגשה תשובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

2.המבקשת הגישה בחודש מרץ 2013 בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה המקורית לאישור").

בבקשה נטען כי המשיבות מכרו לחברי הקבוצה רכבים בעלי פגם מובנה בתיבת ההילוכים, אלא שהן ראו לפעול בחוסר תום לב תוך הסתרת מידע חיוני מחברי הקבוצה, טשטוש מחדליהן במטרה להטעות את חבריה ויצירת מצגים לפיהם אותם פגמים מולדים ותקלות רבות הינם תוצאה של מזג אויר חם בישראל. עוד טענו המשיבות כי אותם פגמים מובנים כלל לא קיימים וכוונת משיבה 2 היתה לייצר את אותם רכבים ממש כפי שיוצרו על ידה, כאשר ברכבים אלה קיימות תופעות הכוללות, בין היתר, רעידות, רעשים ותפקוד ירוד בנסיעה עירונית, בעומסים ובזינוק בעליה, זאת בנוסף לבלאי בלתי סביר לחלפים בתיבת ההילוכים ולצורך להתמיד בתיקונים ובטיפולים.

נטען כי המשיבות פעלו בחוסר תום לב מובהק העולה כדי זדון, הסתירו מחברי הקבוצה קיומו של ליקוי בתיבת ההילוכים ברכבים אשר נרכשו על ידם על אף שידעו אודותיהם או היה עליהם לדעת אודותיהם ובכלל זה לא קיימו את חובת הגילוי עפ"י סעיף 15 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968 ו/או עפ"י סעיף 11 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981.

עוד נטען כי המשיבות פעלו בניגוד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים בכך שסיפקו תיאור כוזב לרכבים אותם מכרו וכן כי פעלו ברשלנות ולא כפי שמשווק/מוכר/ יצרן סביר היה נוהג בנסיבות הענין.

3.המבקשת טוענת בבקשה דנן כי צירופם של התובעים הנוספים יחדד את העובדות העולות מגוף בקשת האישור ובכלל זה, קיומם של פגמים בתיבות ההילוכים ברכבי חברי הקבוצה המיוצגת והתנהגות המשיבות בדורסנות ובחוסר תום לב במטרה להסוות את מחדליהם החמורים. לטענת המבקשת, מבקשת האישור עולה כי זו הוגשה לאחר בדיקה וחקירה מדוקדקות והיא מצוידת בראיות מהימנות וכבדות משקל. יחד עם זאת, צירוף התובעים על שלל המסמכים האובייקטיביים המצויים בידיהם נחוץ והכרחי לצורך הכרעה במחלוקות באופן מלא ושלם. כמו כן, התובעים הנוספים שצירופם מתבקש עונים על הגדרת חברי הקבוצה מיוצגת.

4.המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענת המשיבים, הבקשה אינה מצביעה, ולו בדוחק, על אותו ערך מוסף ותרומה ממשית שיצמיח צירופם של התובעים הנוספים ולא עולה כי צירופם נחוץ כדי לאפשר לביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. צירופם יגרום לסרבול והארכת ההליך.

משמודים המבקשת והתובעים הנוספים כי, לכל היותר, גרסתם תחדד את גרסת המבקשת, הרי שהם מודים כי גרסתם הינה אך ורק חזרה על גרסתה של המבקשת וכי אין בידיהם מידע נוסף. כאשר משווים בין בקשת הצירוף לבקשת האישור התמונה העולה היא כי קיימת חפיפה מדויקת בין טענות התובעים הנוספים לטענות המבקשת. חפיפה זו קיימת גם מבחינת סוגי האסמכתאות שצורפו לבקשה.

זאת ועוד; לכרמל אין ידיעה אישית בנוגע לכלל הגרסה שנפרסה בתצהירו ורובה ככולה הינה עדות שמיעה הנסמכת על דברי בנו. משאין לכרמל ידיעה אישית הרי שאין חולק כי צירופו אינו בעל ערך מוסף ותרומה ממשית וצירופו לא יסייע לביהמ"ש בניהול ההליך. עוד נטען כי דחיית צירופו של כרמל מתחייבת גם מאחר ומניעיו פסולים וכי יש לסלק את תצהירו של גיא שמע (בנו של כרמל) מהבקשה, משלא התבקש צירופו כתובע ייצוגי.

5.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המבקשת והתובעים הנוספים הביאו עמם נתונים חדשים ומהותיים ביותר וכן ראיות נוספות וכבדות משקל, מעבר לקווים המשותפים לגרסת המבקשת; לאחר צירופם של התובעים הנוספים אף תיחסמנה בפני המשיבות טענות רבות ; המחלוקת בתיק הינה בעניין ההסתרה, העדר הגילוי, אי מתן מענה ראוי והולם ונזקי חברי הקבוצה – מאחר ושאלת הפגם – אינה שנויה במחלוקת;

שעה שמדובר בבקשה במסגרת הליך ביניים בה נתונה למבקש אפשרות להצהיר גם "למיטב אמונתו".

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להיתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א)תקנה 19 (א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010, מחילה על תובענה ייצוגית את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") בשינויים המחויבים ובפרט את תקנות 24 ו -92 לתקסד"א.

תקנה 24 לתקסד"א קובעת כדלקמן:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

תקנה 92 לתקסד"א קובעת כי: